А-П

П-Я

А  Б  В  Г  Д  Е  Ж  З  И  Й  К  Л  М  Н  О  П  Р  С  Т  У  Ф  Х  Ц  Ч  Ш  Щ  Э  Ю  Я  A-Z

 

לא מסוגלים להחזיק את עצמם רק במסגרת העולם הזה. אם הם מקבלים בידיהם כלי נכון, ספרים נכונים והדרכה נכונה, הם מגיעים באמת להכרת העולם הרוחני.
המציאות מכוונת כך שהנשמות ירדו ויתקנו את עצמן. זה שהן באות לגוף מעלה אותן לדרגה פי 620 יותר גבוהה מרמתן בנקודת המוצא. סדר הורדת הנשמות למציאות הזאת, בה הן מתלבשות בגוף, בא מקל לכבד.
בנשמת האדם הראשון יש כל מיני חלקים, כל מיני רצונות. רצונות יותר קלים ורצונות יותר כבדים, לפי רמת האגואיזם שלהם, לפי רמת האכזריות שלהם. לעולמנו הם באים מקל לכבד, מזך לעב. בגלל זה ובהתאם לזה, גם הדרישה לפיה הנשמות האלה צריכות לתקן את עצמן היא אחרת.
בדורות הקודמים הדרישה היתה שהנשמות רק תתקיימנה בגוף הפיסי. אחר כך, על ידי החלק המעשי שבתורה, הדרישה היתה קיום המצוות. ועכשיו, על ידי החלק הפנימי של התורה, הדרישה היא שנתקן ממש את הרצון הפנימי עצמו. תיקון העולם, והאדם, מתחיל מקל לכבד. כשמתקנים רצונות יותר קלים, הם אחר כך משתתפים בתיקון ועוזרים לתקן רצונות יותר כבדים, יותר קשים.
לנשמה יש רק רצון אחד והוא לחזור לשורש שלה, בעודה מתקיימת בתוך הגוף הגשמי. הגוף, הרצון לקבל, מושך אותה בחזרה לעולם הזה, והאדם בהכרתו רוצה לעלות לפי הרצון של הנשמה. הניגודיות הזאת, שבה הוא משקיע המון יגיעה, היא זו שעוזרת לו להתעלות פי 620.
הרצון של כל נשמה הוא לחזור למקורה, אל המדרגה בה היתה לפני יציאתה למטה לגוף הפיסי. אם נשמה לא גמרה את מה שהיא צריכה, אז בפעם הבאה היא תתגלגל ותבוא לעולם, לכאן, יותר מוצלחת, ראויה יותר לתיקון.
הצטברות של נסיון וסבל עושה את הנשמה יותר מוצלחת. בגוף הפיסי, היא מקבלת רצון לקבל יותר אכזרי ואגואיסטי, פחות מתחשב באחרים. רצון למלא רק את עצמה. בדרך זו מגלים יותר רצון לקבל, שמביא בסופו של דבר לדחף לרצות את כל המציאות.
לפעמים אנחנו חושבים שכדי שבגלגול הבא נהיה יותר מוצלחים, כדאי לנו לבטל רצונות ותשוקות. לא לרצות כלום חוץ מלאכול מעט ולשכב בשמש כמו חתולים. אבל זה בעצם הפוך, כי בפעם הבאה נהיה עוד יותר אכזרים, בעלי דרישות, תובעניים, עקביים ותוקפנים. אז ידחוף אותנו הרצון שלנו לחפש באמת איך לגלות את עצמנו, וזה יקרב אותנו לתכלית.
הכוח העליון רוצה שאנחנו נתמלא בתענוגים רוחניים, שנהיה בדרגה הכי מושלמת, וזה אפשרי רק עם רצון גדול. רק עם רצון גדול ומתוקן, האדם יכול לקבל את התגלות העולם הרוחני ולהיות באמת פעיל וחזק. עם רצון קטן, הוא אומנם לא יכול להזיק הרבה, אבל גם לא להועיל.
רצון נקרא «מתוקן» רק כשהוא פועל עם תכונת ההשפעה. תכונה זו לא קיימת בנו באופן טבעי. היא נרכשת על ידי האדם בזמן הלימוד הנכון של הקבלה.
ישנה פירמידה של נשמות לפי התפתחות הרצון לקבל: בתחתית הפירמידה המון נשמות עם רצון קטן. הן ארציות, רוצות בחיים נוחים, בהמיים: אוכל, שינה, מין. אחר כך, קצת פחות נשמות, כאלה שיש להם דחף גדול לעשירות. אנשים שמוכנים להשקיע את כל חייהם כדי לעשות כסף, מוכנים להקריב עצמם בכל מחיר כדי להיות עשירים.
לאחריהם בפירמידה, אלה שמוכנים לעשות הכל רק כדי לשלוט על אחרים, להיות בשלטון ולהשיג עמדות כוח. רצון עוד יותר גדול הוא הרצון למושכלות. מדענים ששקועים כל חייהם בגילוי שהם עתידים לגלות, ולא רוצים חוץ מזה שום דבר אחר, רק את הגילוי וזהו. כאלה ישנם עוד פחות.
הרצון החזק ביותר, שמתפתח באמת רק ביחידים, הוא הרצון להשיג את העולם הרוחני. הכל בנוי על פי פירמידה כזאת. גם ברצונות בתוך האדם עצמו ישנה אותה פירמידה, והוא צריך להפוך אותה, כך שכל הכובד שלה יהיה על הרצון הכי זך, הרצון הנצחי באמת. הוא צריך לדחות ולסלק את כל הארציות שלו, ולתת להגדלת הרצון לרוחניות את כל המאמץ, המרץ והיגיעה שלו. לזה מגיעים על ידי לימוד נכון.
אם בזמן הלימוד מתכוונים באמת להגדיל תשוקה לרוחניות, אז האור המקיף שסביבנו, אותו עולם רוחני שמוסתר מאתנו, מתחיל להקרין בחזרה על האדם שרוצה להתקרב אליו, וגורם לו להשתוקק אליו עוד יותר. במצב זה ישנה חשיבות מכרעת ללימוד בקבוצה ולהדרכת רב.
שינוי עיקרי, ממש חדש, בנשמות שיורדות בזמנינו, הוא שכבר מתחיל להתגלות ולהראות בהן רצון ברור להשגת מערכות רוחניות, בניינים רוחניים. הן רוצות משהו שנמצא מעל לעולם שלנו. גם לאנשים רגילים כבר חסר משהו רוחני.
למרות שה"רוחני" הזה הוא עדיין כל מיני מעשי כשפים, כל מיני חוגים שלא ברור במה הם עוסקים, זה בכל זאת כבר משהו חדש בחיפוש אחר המציאות האמיתית. אם בדור שלנו יבוא רצון יותר חזק מתוך הנשמות עצמן, אז כנראה יבוא עוד שיפור של השיטה המתאימה לנשמות החדשות שיבואו.
ב-חמש עשרה השנים האחרונות, התחילה התפתחות אקטיבית, מהירה מאד, של ירידת נשמות חדשות. הרצון בתוך הנשמות הללו, בתוך האדם, וכיוון הרצון, הוא הרבה יותר חזק ואמיתי. הכיוון הוא להשגת האמת עצמה ולא למשהו אחר.
היום קשה ללמד באותה שיטה שלימדו בעבר. האדם רוצה לדעת ישר על עצמו, מי אני, מה אני, איך זה קשור אלי. הוא רוצה שתדבר אליו ולא שתסביר לו מסביב. הוא רוצה בצורה נחרצת להכיר את עצמו. לכן, יכול להיות שתהיה לנו התגלות של שיפור השיטה.



אנחנו חוקרים את העולם בעזרת חושינו, שיכלנו, וכוחות הנפש שלנו. השכל ונסיון הדורות עוזרים לנו להרחיב את גבולות חושינו.
כל מה שאנחנו מבינים ויודעים מתקבל מתוך חקירה שנעשית דרך החושים שלנו, ומחוץ לזה אין לנו שום ידיעה. ההתפתחות הגשמית, והחומרית, שבעולם ניתנו לאדם מלכתחילה על מנת לפתח את הנקודה שבלב.
אין בעולם שום דבר שנברא ונעשה שלא למטרה הזו – לקרב את האדם לרוחניות. תהליך ההתפתחות האנושית והסבל הפרטי והכללי בעולמנו, הם רק לצורך פיתוח הנקודה שבלב. חוץ מהאדם ומהכוח העליון הרוחני, לא קיים שום דבר, ומטרת הכוח העליון היא שהאדם יתקרב אליו. האדם לא צריך לסבול כדי להגיע לרוחניות. אם היה צריך לסבול לא היו נותנים לו אמצעים לעבור את הדרך הזו ללא סבל. לא היו נותנים לו את הקבלה.
אף אחד מאתנו הוא לא נשמה חדשה, יש לנו ותק ונסיון מצטבר מחויות קודמות שחוינו בגלגולים הקודמים. במשך ששת אלפים שנה, בכל דור, יורדות לעולם שלנו נשמות שכבר היו כאן. הן לא נשמות חדשות, אלא נשמות מסוג אחר, שהגיעו להתפתחות יותר קרובה לרוחניות. מסיבה זו עובר העולם שלנו במשך הדורות התפתחות טכנולוגית והתפתחות חומרית, שנובעות מאותה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75